פוסט

שוק העבודה 2026: AI, הייטק ומשרתי המילואים – האתגרים הדחופים של המנהלים בישראל

בצל ההאטה בגיוסים: האתגר הניהולי הכפול של 2026 – הטמעת בינה מלאכותית מואצת ומתן מענה לפצעי המלחמה בארגון.

הנתונים האחרונים על שוק העבודה, הן בארה"ב והן בישראל, משרטטים תמונה מורכבת שחורגת בהרבה מסיכום יבש של מספרים. המגמות אינן עומדות בפני עצמן; הן שלובות זו בזו ויוצרות התכנסות מטלטלת לכדי מציאות תעסוקתית חדשה לגמרי.
אם נסתכל על ארה"ב, אנו רואים את תחילתו של "לא מפטרים בכמויות, אבל גם לא מגייסים" – תוכניות גיוס נמצאות בשפל של 15 שנה. זהו מצב של המתנה-על-הגדר המונע מחוסר ודאות כלכלית ומהטמעה גוברת של AI שמייצרת שוק ממוקד-מיומנויות (Skills-Based). העתיד של העבודה כבר לא מחכה לנו ב-2030, הוא מתרחש עכשיו, ומחייב מעבר ללמידת מיומנויות בקצב תעשייתי.

ה-AI כבר כאן

סקר רשות החדשנות ומכון ברוקדייל (נובמבר 2025) חושף נתון דרמטי שחייב לשנות את תפיסת המעסיקים: 95% מעובדי ההייטק משתמשים בכלי AI כחלק משגרת העבודה, ו-78% משתמשים בהם מדי יום. ה-AI כבר לא בבטא, הוא מאיץ פרודוקטיביות מיידית: 70% מהעובדים מדווחים על שיפור משמעותי באיכות התפוקה, ו-50% מדווחים על קיצור זמן העבודה. אבל המהפכה הזו מייצרת גם "נורות אזהרה" חברתיות חדשות:

  1. פער הדורות והניסיון: עובדים ותיקים (37%) מרגישים חשש גבוה יותר לביטחון התעסוקתי שלהם מול העובדים הצעירים שמובילים את אימוץ ה-AI. זה מעיד שהפרודוקטיביות החדשה מגיעה עם צורך דחוף בריסקילינג דווקא של סגל בכיר ומנוסה, שנדרש לאמץ כלים טכנולוגיים כדי להישאר רלוונטי.
  2. פער הפריפריה-מרכז: 40% מתושבי הפריפריה מודאגים מהשפעת השינוי הטכנולוגי על עבודתם, לעומת 24% בלבד במרכז. בדומה, עובדים ללא תואר אקדמי חשים מאוימים משמעותית יותר (39% מול 26.5%). המשמעות: ככל שההייטק מתכנס לתפקידי R&D וככל שה-AI הופך לכלי חיוני, הפערים החברתיים עלולים להתרחב דרמטית. מי שגר בפריפריה או לא מחזיק בתואר נדרש להשקעה כפולה כדי להדביק את הקצב.

האפקט הישראלי: בין התאוששות לטראומה

המהפכה הטכנולוגית הזו מתרחשת במקביל להתאוששות שוק העבודה הישראלי מטראומת המלחמה. לצד התחזית האופטימית של בנק ישראל על עליית פריון משמעותית וחזרת המשק לצמיחה מונעת-היצע לאחר חזרתם של כ-300 אלף משרתי המילואים, ישנן "נורות אזהרה" עמוקות שחייבות להטריד כל מנהל ומעסיק:

  • הטלטלה בהייטק: דוח רשות החדשנות 2025 חושף תמונה של האטה דרמטית בגיוסים – ירידה של כ-5,000 עובדים לראשונה מזה עשור. חברות ממשיכות להעביר השקעות לחו"ל, ועיקר הגיוסים המקומיים מתרכז במחקר ופיתוח (R&D).
  • פצעי המלחמה בשוק העבודה: חזרת המילואימניקים היא ברכה, אך בנק ישראל מצביע בבירור על הצורך בהתאמות תעסוקתיות. לא כולם יחזרו לאותו תפקיד. המלחמה יצרה פערים טכנולוגיים אצל החוזרים, שינוי תפיסתי עמוק אצל דור המילואים הצעיר שנושא פציעות גלויות וסמויות ואת הצורך בהורדת הילוך לטובת איזון חייו.




נקודת מבט של More Admin

כדי לחבר את כל הנקודות הללו לקרקע הניהולית היומיומית, שווה לזקק רגע מה בעצם מתהווה כאן: אנחנו נכנסים לתקופה שבה “שוק העבודה” כבר לא מתנהג כמו מחזור כלכלי רגיל של עליות/ירידות. בארה״ב רואים בבירור מצב של Low-hire, low-fire — מעט פיטורים יחסית, אבל גם ירידה חדה בתוכניות גיוס לרמות הנמוכות ביותר מאז סוף שנות ה־2000/תחילת ה־2010.
זה יוצר שוק שקשה יותר “להיכנס אליו” ופחות נדיב להזדמנויות חדשות, בעיקר בתחילת קריירה. במקביל, בישראל הסטגנציה בהייטק וההתכנסות לתפקידי R&D מבהירים שגם אצלנו הצמיחה התעסוקתית הקלאסית כבר לא מובנת מאליה.
וכשמחברים לזה את עומק החדירה של כלי AI , מבינים שהשינוי הוא לא “טרנד טכנולוגי”, אלא שינוי של אופן העבודה עצמו.

אז מה האתגרים הכי דחופים למנהלים בישראל בשנתיים הקרובות?

  1. ניהול מיומנויות ולא רק תפקידים.
    כשארגונים מגייסים לאט יותר ומבקשים תפוקה גבוהה יותר, הערך עובר מ״תיאור תפקיד״ ל״סט יכולות שמתעדכן כל הזמן״. המשמעות הניהולית היא לבנות מנגנון למידה מהיר בתוך הצוות: הכשרות קצרות, חניכה פנימית, ויעדים שמודדים יכולת אמיתית ולא ותק.

  2. הטמעת AI באופן שמקטין פערים ולא מגדיל אותם.
    אם הצעירים והטכניים מאמצים מהר יותר, מנהלים חייבים לייצר תהליך שמרים את כולם: סטנדרטים ברורים לעבודה עם AI, הדרכה מותאמת לוותק ולרקע, ושקיפות לגבי מה נחשב “שימוש נכון”. אחרת הפערים שאת מתארת יהפכו מהר מאוד לפערי תפוקה, שכר וביטחון תעסוקתי.

  3. שימור עובדים בעולם של אי־ודאות.
    דווקא בתקופה של “לא מפטרים אבל גם לא מגייסים”, עובדים מרגישים תקועים או חסרי כיוון. אתגר ניהולי קריטי הוא לייצר מסלולי התפתחות פנימיים, תנועה בין פרויקטים, ושיחות קריירה קבועות כדי שהארגון לא יאבד אנשים טובים בגלל תחושת קיפאון.

  4. חוסן תפעולי אחרי המלחמה.
    החזרה של אנשי מילואים והצורך בהתאמות תעסוקתיות כבר נמצאים בתחזיות המאקרו, אבל בפועל זה ייפול על המנהלים: קליטה מחדש, שינויי תפקיד, התאמת יעדים וקצב.
    כאן נדרש ניהול אנושי מאוד: גמישות, רגישות, ותיאום ציפיות שמאפשר חזרה הדרגתית לתפוקה בלי לשרוף אנשים.

  5. תשתיות ניהול “רזות” ומדויקות.
    כשהשוק נהיה ממוקד־מיומנויות ומבוסס־נתונים, אין מקום לעומס תפעולי שמסתיר את התמונה. ארגונים יצטרכו לנהל יותר חכם: תהליכים קצרים, מדדים ברורים, ודשבורדים שמאפשרים החלטות מהירות.

נקודת המבט של More Admin
מבחינתנו, כל המגמות האלה מובילות לאותה מסקנה פרקטית: בשנתיים הקרובות מנהלים יצטרכו לפנות לעצמם זמן ניהולי אמיתי. מרחב קבוע לחשיבה על אנשים, מיומנויות, ואסטרטגיה.

כדי שזה יקרה, האופרציה חייבת להיות שקטה, מסודרת, ומגובה. כשניהול כספים, ספקים, אדמיניסטרציה, תהליכי שכר/HR או מעקבי עבודה מנוהלים בצורה יציבה ומדויקת, נוצר שקט תפעולי שמאפשר למנהל להתעסק במה שאף AI לא יעשה במקומו:
להוביל שינוי, לחבר צוותים, לפתח אנשים, ולבנות כיוון.

אם אהבתם את הפוסט הזה – חכו שתראו את הבאים.

מידע וטיפים מעשיים שתוכלו ליישם כבר היום.

שוק העבודה 2026: AI, הייטק ומשרתי המילואים – האתגרים הדחופים של המנהלים בישראל

בארה״ב נרשמת האטה חדה בגיוסים לצד הימנעות מפיטורים, מתוך חוסר ודאות כלכלית והטמעת AI שמסיטה את השוק למודל מבוסס־מיומנויות. בישראל, השפעת ה־AI מצטרפת להתאוששות מהמלחמה ולירידה בגיוסים בהייטק, בעיקר מחוץ ל־R&D, ומחדדת פערי דורות, מרכז־פריפריה וחזרה מאתגרת של מילואימניקים לשוק העבודה. המסקנה הניהולית: בשנתיים הקרובות מנהלים יידרשו להוביל ריסקילינג, להטמיע AI באופן שמצמצם פערים, לשמר עובדים בתקופת קיפאון ולבנות חוסן תפעולי וארגוני.

Learn More »

מנהלת המשרד – הגיבורה השקטה של מקום העבודה המודרני

מאחורי כל עסק מצליח עומד ניהול אדמיניסטרטיבי מדויק. מנהל המשרד הוא הגורם שמחבר בין אנשים, משימות וטכנולוגיה, ודואג שכל יום יעבוד כמו שצריך. הפוסט סוקר את ההתפתחות של תפקיד ניהול המשרד – מהימים של סופרי ימי הביניים ועד לעידן הבינה המלאכותית – ומסביר איך מנהלי המשרד של היום הפכו לשותפים אסטרטגיים בהצלחת הארגון. זהו תפקיד שמשלב ניהול, תקשורת, טכנולוגיה ואנושיות ומוכיח שמאחורי כל משרד מתפקד, יש מישהו
אחד שמנהל את הכול.

Learn More »

מה זה מנהלת אדמיניסטרטיבית?

מנהלת אדמיניסטרטיבית היא אחת הדמויות המשמעותיות ביותר בכל עסק – אחראית על ארגון, תיאום ותפעול שוטף של כלל הפעילות האדמיניסטרטיבית. היא זו שמחברת בין כל המחלקות, דואגת לסדר, לניהול תהליכים יעיל ולשקט תפעולי שמאפשר לעסק לצמוח.
בפוסט זה נעמיק בתפקיד המנהלת האדמיניסטרטיבית, בתחומי האחריות שלה, ונבין כיצד שירות ניהול אדמיניסטרטיבי מקצועי במיקור חוץ מעניק לעסקים קטנים ובינוניים יתרון תפעולי משמעותי.

Learn More »

תפריט נגישות